טיפול באמנות
הקשר שלי לאמנות
מאז שאני זוכרת את עצמי האומנות היתה השפה הטבעית שלי, ריח של דבק פלסטי ורשרוש של ניירות קרפ מחזירים אותי לגיל הגן, אני זוכרת את שיעורי מלאכה שהיו בבית הספר היסודי: תפירה, סריגה, קליעת נצרים....בגיל ההתבגרות "נעלמו" הצבעים והוחלפו בניסיונות לרישום ריאליסטי בעפרונות ופחם. לא משנה באיזה גיל, באיזה מצב רוח, ומה התוכן שהעסיק אותי – שפת האומנות היתה הכלי שלי לחקור, לבטא וגם לקבל פידבק על עצמי.
בילדותי לא נחשפתי לחוגי אומנות (מתוך החלטה מודעת של ההורים שחששו שחוג עלול "לבלום" את היצירתיות שלי), לא היו אז סרטני הדרכה ביוטיוב (מקסימום תוכנית טלויזיה שהיתה אז בשחור/לבן ובה פינה שבועית של בתיה עוזיאל, מי שהיתה בשנות השבעים והשמונים הכוהנת הגדולה של עולם היצירה), ולא את שפע החומרים שאפשר למצוא היום בחנויות יצירה (סליים, חימר קל, פולילינה, חול קינטי, טושים אקריליים....). מחומרים פשוטים כמו גלילי נייר טואלט, שאריות צמר, בדים שנגזרו מבגדים ישנים, חרוזים ועוד בראתי עולמות חדשים, החוויה היתה עבורי כאילו המצאתי את הגלגל - יצירת יש מאין.
למה דווקא טיפול באמנות
האמנות בטיפול איננה דורשת ידע או כישרון, אלא רק נכונות להתנסות בחומרים. אין יפה או לא יפה, טוב או נכון, אלא הזדמנות לספר את הסיפור של המטופל בדרך אחרת, בשפה שעוקפת את מנגנוני ההגנה, בשפה סימבולית שאיננה מאיימת. האומנות היא ה"שלישי" בחדר, אפשרות להחצין, להרחיק, לשנות, להתבונן. האומנות נוצרת מתוך חוויה של כאן ועכשיו, לשם הבעה, ונשארת כעדות שניתן לשמור, ולחזור אליה במפגשים הבאים, להתבונן ממרחק הזמן, לשנות, לשמר או לזנוח.
למי?
טיפול באמנות מתאים לילדים, בני נוער ומבוגרים. כל מי שחווה קושי, כאב רגשי, משבר. טיפול באומנות- מתאים לכול אדם המגלה נכונות להתנסות בחומרי יצירה ללא קשר לכשרון אמנותי ואינו מצריך ניסיון קודם בתחום
באמצעות הטיפול באומנות מתעצב ומתחזק הדימוי העצמי, משתפרת היכולת לנהל קשרים חברתיים, המטופל מעבד את חוויות היום-יום ובהדרגתיות לומד כיצד להיות מודע לעצמו, ליכולותיו ולקשייו.
מסגרת המפגשים: פעם בשבוע, לילדים 50 דקות, בני נוער ומבוגרים 60 דקות.
בקליניקה יש שפע של חומרי אמנות ויצירה, העבודות נשמרות בקליניקה בחיסיון.
עבור רוב הילדים
האומנות היא שפה טבעית, הם צוללים לתהליכי יצירה באופן ספונטאני ומשוחרר. הטיפול באמנות יהיה חופשי או מונחה בהתאם לצרכי הילד והסיבה שלשמה הוא הגיע לטיפול. אני עדה לתהליך היצירתי , משקפת את כוחותיו ועוצמותיו, בונה מרחב בטוח לחקירה ולהתבוננות גם במקומות של קושי, תסכול או כאב. תהליך היצירה הוא אינדיבידואלי לכל ילד, ויחד עם היצירה הסופית מתקבלת תמונה על עולמו הפנימי של הילד. כל טיפול בילד מלווה בהדרכת הורים – קשר ישיר שלי אתכם (אחת למספר שבועות) במטרה להקשיב, לתמוך בכם, לידע ולתת כלים מעשיים שתוכלו ליישם בביתכם.
מתבגרים רבים נסוגים מהבעה אמנותית, לחלקם נדמה שטיפול באמנות הוא ילדותי, רוב בני הנוער המטופלים בקליניקה הגיעו דרך סדנאות קומיקס כדי ללמוד כיצד לאפיין דמויות, איך לבנות סיפור (סטורי בורד) וכיצד לשלב אפקטים ויזואלים.
בטיפול פרטני באמנות עם בני נוער אני מלמדת טכניקות מעולם הקומיקס מה שמגביר את המוטיבציה שלהם ליצור את סיפורם האישי באופן הומוריסטי, פנטסטי או הרואי. במהלך הטיפול המתבגר מפתח את הסיפור, מאפיין את הגיבור, ומעבד את התמה המעסיקה אותו דרך המדיה של הקומיקס, באופן שמוביל לתחושת מסוגלות, סיפוק, הקלה, שיפור הדימוי עצמי והביטחון העצמי.
טיפול באמנות משוחרר מציפיה ליצירת תוצר אסתטי או "נכון" ובכך מאפשר גם למי ש"לא יודע לצייר" לבטא את עצמו באופן משחרר ותרפוטי. החומר והיצירה באמנות משמשים לא לשם היצירה האמנותית אלא לשם שינוי דפוסים, שינוי תובנות והגמשת המערך הנפשי.
טיפול באמנות למבוגרים
במקום שבו נגמרות המילים - דרך חומר צורה וצבעים, נוצר חיבור למה שבפנים. הטיפול מציע סיוע למבוגרים המתמודדים עם שינויים ומשברים רגשיים בכל מעגלי החיים: האישי, המשפחתי, החברתי ועולם העבודה - חוסר שביעות רצון מתמשך ותחושת תקיעות, , התמודדות עם כעסים, דיכאון, חרדה, גירושין, אבדן ועוד. הטיפול באמנות מאפשר לתקשר רגשות, מחשבות ותחושות שלעיתים קשה להביען במילים, העבודה הבלתי מילולית בחומרי האמנות מאפשרת להגיע לרבדים עמוקים ולעקוף את השכבות המודעות ולממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד.
סיפורים מהקליניקה
"הלוואי וכל היקום היה ורוד זוהר" אמרה לי נעמה (שם בדוי) בת 7 בעודה ממלאה את הדף בלבבות ורודים, בשלב הזה עוד לא היו מילים למה שהרגישה, ההורים עוד לא סיפרו לה שהם החליטו להתגרש, אבל היתה לה ידיעה פנימית מהולה בחרדה. ככל שהתקדם הטיפול, אפשר היה להכניס בהדרגה צבעים נוספים, להסתכל באומץ על השחור, ליצור את המכשפה שגרמה לכאבי בטן לתת לה שם ולשחרר אותה מתפקידה. במקביל גם ההורים קיבלו הדרכה וליווי: מתי לשתף, מה להגיד, איך לעזור לה ולהם לצלוח את כל המשתמע מגירושין.
מאור (שם בדוי) בן 11, ילד יחיד לאמו (אינו מכיר את אביו), סובל מאנקופרזיס (בריחת צואה), דחוי חברתית. יצר בטיפול את הקומיקס הבא: "הסיפור התרחש בעיר חשוכה ואפלה אשר יושבת על מערכת ביוב ענקית. ראטמן (RATMAN) נולד כיצור אנושי, אבל מאחר והיה לו מראה עכברי ילדים אחרים לעגו לו. אמא שלו נגעלה ממנו איך שנולד אבל אבא שלו דווקא האמין בו וחשב שהוא קצת דומה לו....קבוצה של ילדים בריונים הציקו לו , הפילו אותו לביוב ואז הוא הפך למוטציה. מאז הוא חי בביוב, יש לו עכברים מוטנטיים שהוא שולט בהם דרך החשיבה שלו, הוא שולח אותם לעיר כדי לשלוט בבני האדם". דרך הקומיקס, מאור יכול לעבד באופן מרוחק, סימבולי ובלתי מאיים את התכנים המעסיקים אותו: שליטה/חוסר שליטה, דחייה וגועל, יחסי קרבה – מרחק, תוקפנות ועוד.
לילה (שם בדוי) בת 32, גרושה. סבלה מהתעללות מינית מתמשכת בילדותה ע"י בן משפחה. בטיפול יצרה שתי דמויות – הדמות הלבנה הזכה והטהורה שמקפידה לקיים באדיקות את חוקי האיסלם, והאדומה – המשוחררת, השמחה, המינית. היא היתה בדיאלוג עם שתי הדמויות המפוצלות, המקוטבות, חקרה כל אחת לעומק, ביררה מה המקום של כל אחת בחייה, האם אפשר לשכן את שתיהן ואיך. אחרי תהליך עומק של שנתיים, היא התעמתה עם התוקף, השכינה שלום בליבה ומצאה את הדרך לזוגיות ונישואין.